<h1>סמ"ג עשין סימן קע"ג</h1>
<h2>דף לו:</h2>
מעשה החשן היה מחמשת המינין הללו ארוג מעשה חושב ארכו אמה ורחבו זרת וכופלו לשנים נמצא זרת על זרת מרובע (ע"פ רמב"ם כלי המקדש פ"ט ה"ו). וכתיב (שמות כ"ח ל') ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים פירש רש"י הוא כתב שם המקודש [נ"א המפורש] שהיה נותנו בתוך כפלי החשן שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו, ובפרק בא לו (יומא ע"ג ב') אמר רבי יוחנן שהאותיות בולטות להשיב, ובמקדש שני היה החשן שאי אפשר להיות כהן גדול מחוסר בגדים אבל אותו השם לא היה שם ועל שם אותו [ה]כתב קרוי משפט שנאמר ושאל לו במשפט האורים, את משפט בני ישראל דבר שהם נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות אם לא לעשות ולפי מדרש אגדה שהחשן מכפר על מעוותי הדין על כן נקרא משפט על שם סליחת המשפט (ע"כ ברש"י). וקובע בו ארבעה טורים של אבן המפורשים בתורה כל אבן מהן מרובעת ומשוקעת בבית של זהב שמקיפו מלמטה ומארבעה רוחותיו, ומפותח על האבנים שמות השבטים כתולדותם ונמצא כותב על אודם ראובן ועל ישפה בנימן וכותב בתחילה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב וכותב למטה מבנימן שבטי י-ה כדי שיהו כל האותיות מצויות שם (ע"פ רמב"ם שם המשך הל' ו'—ז' ע"ש ובכס"מ) כדמפרש בפרק בא לו במסכת יומא (ע"ג ב'). על שתי אבני השוהם היה כתוב ראובן שמעון לוי ויהודה דן ונפתלי על אבן אחת כתולדותם כסדר שנולדו ועל השניה לצד שמאל גד ואשר יששכר זבולן יוסף ובנימין מלא שכך [הוא] כתוב מלא במקום תולדותיו נמצאו עשרים וחמשה אותיות בכל אחת כך פירש רש"י (שמות כ"ח י'). ורבינו משה (שם פ"ט ה"ט) פירש שכך היו כותבין כזה
ראובן		שמעון
לוי		יהודה
יששכר		זבולן
נפתלי		דן
גד		אשר
יהוסף		בנימין
והיה כותב יהוסף בה"י להשלים עשרים וחמש אותיות. ומחלוקת אמוראים הוא בפרק אלו נאמרין (סוטה ל"ו ב').
